החלטה בתיק עת"א 55522-01-12

העותר מרצה שני עונשי מאסר עולם קצובים לתקופה של 38 שנה בגין רצח גיסתו ובתה, והוא עותר להגדיל את משך כל אחת מחופשותיו מ- 8 שעות ל- 12 שעות לכל הפחות.

המשיב מתנגד להגדלת משך חופשותיו של העותר וסומך התנגדותו על חוות דעת ועדת אלמ"ב מיום 29.11.11 ועל מכתבה של הועדה מיום 11.3.12, לפיה הועדה התרשמה מאסיר בעל פוטנציאל מסוכנות גבוהה לטווח הרחוק, הגם שלטווח הקצר בתנאים מגבילים היא איננה מתנגדת לחופשותיו אך מתנגדת להגדלת משך החופשות.

הועדה הפנתה גם לחלק החסוי של חוות דעתה ולהחלטות ביהמ"ש בדיונים קודמים, אך מעיון בהחלטות בדיונים הקודמים עולה כי חלק מהנתונים המופיעים בחלק החסוי של דו"ח הועדה איננו מדויק ומשכך גם התקבלה בקשת העותר לצאת לחופשות, לה התנגדה הועדה בשעתו.

מסיכום חוות דעת ועדת אלמ"ב עולה כי במהלך מאסרו העותר עבר תהליך של שינוי, האבחון הפסיכולוגי החוזר שעבר מעיד על שינוי וכך גם התנהגותו מעידה על יכולתו לעמוד במצבי לחץ.

משכך, יש בחלוף הזמן מאז החל העותר לצאת לחופשות ועד היום, כאשר במהלך החופשות לא היו כל בעיות הקשורות בעותר, ומבלי להתעלם מעמדת משפחות הקורבנות, יש מקום להגדיל את משך כל אחת מחופשותיו של העותר מ- 8 שעות ל- 12 שעות בתנאים שייקבעו על ידי המשיב ו/או משטרת ישראל, וזאת החל מחודש מאי 2012.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב ניסן תשע"ב, 4.4.12, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.